מנגה בימאטויה – דימויים של אמני מנגה יפנים וישראלים

מנגה בימאטויה – דימויים של אמני מנגה יפנים וישראלים; סצנות מחיי היום-יום הישראלי בתוך מבע חזותי יפני

בתערוכה ששמה “מנגה בימאטויה” יוצגו דימויים של אמני המנגה היפנים כגון: Tettyu Imatani, Eli Tetsuya וגם אמני קומיקס ישראלים המאיירים בסגנון מנגה יפני ובהם איה קיבוטסקי, לורה קזינסקי, מאי אלמוג, אמונה אדרי ונטע עמיצור. האמנים הישראלים מציגים דמויות מתוך ז’אנרים שונים של מנגה יפנית: פנטזיה, הרפתקאות, לוליטות דמיוניות מתוך מנגה לנשים (Shoujo
Manga) עם ניסיון להדגיש את מוטיב ה”יפניות” העכשווית. כלומר, אילו אינם דימויים של יפן המסורתית (ההר פוג’י, הגיישה, הסמוראי) אלא מציגים את התרבות החזותית העכשווית היפנית של הצעירים היפנים שחיים בעולם גלובלי ועם זאת יוצרים מבע חזותי ייחודי. האמן היפני Imamtami Tettyu מציג לעומת זאת בתערוכה ז’אנר קומיקס בהשפעת המבע החזותי של הקומיקס האמריקאי שאף הוא קיים לצד ז’אנרים יפניים טיפוסיים.

האמן Eli Tetsuya מציג מנגה היברידית שבא מוצגים סצנות מחיי יום-יום הישראלי בתוך
מבע חזותי יפני. ביחד מציגה לנו התערוכה את המגוון רחב של הדימויים והסגנונות
המתקיימים כיום בתרבות החזותית היפנית העכשווית.  לצד האיורים, תציג חברת ” Urbanix” פסלי בובות של דמויות אורבניות העשויות לרוב מווניל. מעצבי ה- Vinyl toy  מגיעים בעיקר מתחומי
העיצוב הגרפי, עיצוב מוצר ואיור, והינם חלק מתנועה אמנותית חדשה הנקראת Urban vinyl movement . תנועה שהחלה את דרכה בשנת 1997 בהונג, כאשר האמן מייקל לאו החל
לייצר בובות בדמויות של אמני היפ-הופ והציג אותן ביריד הצעצועים בהונג קונג. מאז
התפשטה התנועה ליפן, ארה”ב ואירופה, ותפסה את דמיונם של מעצבים ואספנים באשר
הם. כוחו של המדיום הספציפי הזה טמון בכך שהוא מפורר, למעשה, את הגבולות הקיימים
בין עיצוב, אומנות וגרפיקה לכדי יצירה חדשה המשלבת את שלושתם. גיבורי הקומיקס, מנגה,
חברי כנופיות וחיות אנושיות (כמו גורילה מתאבקת וארנב מעשן) הם חלק מעולם שלם של
דמויות עשויות ויניל, מלאות תחכום והומור. לכל דמות יש סיפור משלה ובמקרים מסוימים
היא זוכה לתרגומים של מעצבים ואמנים נוספים. הבובות מיוצרות במהדורות מוגבלות של
50-2000 יחידות, מה שמבדל אותן ממוצרים דומים ושומר על מעמדן כפריטי אספנות
נחשקים. עולם ה- Vinyl toy  הוא עולם של צבע, חומר ועיצוב חדשני. כיום אספנות ה- Vinyl
toy   נפוצה מאוד בעולם ואף בישראל.

מדיום מצויר לכל גיל
קומיקס הינו סגנון אמנות ותרבות מפותח, שבו התפיסה הרווחת הינה שמקורו מארצות הברית. אך למעשה יפן היא אחד ממקורותיו של הקומיקס, והמדינה בה תרבות הקומיקס היא הגדולה והמפותחת ביותר בעולם כולו.  הקומיקס ביפן מכונה “מנגה“, כאשר משמעותה המילולית של המילה (בעצם מדובר בשתי מילים נפרדות ביפנית) היא “תמונה מגוחכת”, ושל המילים הללו כביטוי היא פשוט “רצועת קומיקס”.  כך מכנים היפנים בשם “מנגה” את הקומיקס בכלל, אף על פי שבעולם כולו מתייחסים למושג “מנגה” כסגנון הקומיקס היפני.

תרבות הקומיקס המפותחת ביפן
הסיבה שתעשיית הקומיקס היפנית מפותחת לאין שיעור מתעשיות הקומיקס במדינות המערב דוגמת ארה”ב או בריטניה, נעוצה בתפקיד הנרחב שהקומיקס ממלא בתרבות היפנית.  על פי סקרים שונים, מעל ל- 50% מהיפנים נוהגים לקרוא קומיקס כזה או אחר על בסיס שבועי. מספר זה כמובן גדול באופן ניכר בהשוואה לאחוז הקוראים מכלל האוכלוסייה בשאר מדינות המערב.  המדיום
שנקרא מנגה התפתח לתעשייה עצומה הממוצבת בין תעשיות יצירתיות אחרות ביפן כגון
תעשיית המוזיקה, הקולנוע, הטלוויזיה והספרים ונחשבת לאחת מתעשיות החשובות של
התרבות הפופולארית.  חלק מהתחזקות התעשיה נובע בהכרת היפנים בתחום המנגה כמדיום שדרכו ניתן לבטא מגוון רחב של רעיונות ונושאים, מספרי בלשים ועד ספרי בישול, כל נושא אפשרי ופונה למגוון רחב של גילאים.

ניתן לתעד את מקורה של תרבות המנגה (הקומיקס היפני), אל תחילת המיאה ה-12 לספירה,
כאשר אז אומנם לא קראו לזה קומיקס או מנגה, אלא פשוט מגילות כתובות בהן תוארו סיפורים
וסיטואציות שונות בעיקר באמצעות ציורים, ופחות על ידי מלל.  במהלכה של המאה ה19, התפתחה תרבות זאת ביפן במקביל לתרבויות הקומיקס של מדינות המערב והחלה לקבל את המאפיינים הייחודים והברורים שמבדילים אותה למעשה מכל סגנונות הקומיקס האחרים הנוצרים בעולם.

כולנו מכירים את דמויותיהן הססגוניות של המנגה, גם אם אנחנו לא מודעים לכך שזהו מקורן. כך, דמויות צבעוניות במיוחד בעלות עיניים גדולות ונוצצות משמשות כדמויות מונפשות בסרטים מצוירים רבים הידועים כ”אנימה”  (אנימציה יפנית), כאשר מקורן של דמויות אלו הוא כמובן הקומיקס היפני.  קומיקס מופץ ונצרך ביפן בעיקר באמצעות חנויות הקומיקס הרבות הקיימות במדינה, ואשר כל אחת מהן מכילה אלפי חוברות מנגה שונות ומשונות. הקומיקס היפני עבר תהליך מודרניזציה מובהק בתחילתה של המאה ה-20, כאשר ההשפעה העיקרית עליו הייתה ציורי הקומיקס האמריקאיים. כך, התגלגלה המנגה לציורים המוכרים לנו כיום כקומיקס יפני טיפוסי. דמות שחשוב לציין בהקשר זה , הינו אוסאמו טזוקה, יפני אשר נחשב כיום למעשה לאבי המנגה המודרנית. טזוקה הכניס שינויים מהותיים בקומיקס היפני, וידוע כי הושפע רבות מציוריו המפורסמים של וולט דיסני. לטזוקה מיוחסות פריצות דרך מהותיות בעולם הקומיקס היפני, שכן נאמר עליו כי הוא עיצב את הקומיקס שלו כסרט קולנוע, והכניס לציוריו אלמנטים גראפיים המתארים תנועה, צלילים וכד’.

הקומיקס היפני השפיע כאמור במרוצת השנים באופן ניכר על הקומיקס בעולם כולו, וזוכה בשנים
האחרונות לעדנה מחודשת שכן דמויותיו וסגנון ציורו נערצים על ידי מיליוני צעירים ברחבי העולם. על כן, נתפסת יפן בצדק, כמובילת תרבות הקומיקס העולמית. המנגה, המוכר לכולנו כקומיקס יפני, הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות ברחבי העולם,  הפופולאריות הרבה הביאה אותו גם למקום של כבוד בעיתון
ה”ניו יורק טיימס” שהחל לשלבו בטבלאות רבי המכר השבועיות.  גם ב- YAMATOYA, בית אוכל ותרבות יפנית, הממוקם בהוד השרון תתקיים “מנגה בימאטויה” – תערוכת הומאז’ לז’אנר הפופולארי ובמהלך חודש יתקשטו קירות המקום ביצירות אומנות על טהרת המנגה, את התערוכה בשת”פ מגזין העיצוב “Domus” שמוציא לאור גיורא אוריין , אוצרת התערוכה היא מיטל סלע ומשתתפים בה אמני מנגה יפניים וישראליים בינהם: Tettyu Imatani, Eli Tetsuya, איה קיבוטסקי, לורה קזינסקי, מאי אלמוג, אמונה אדרי ונטע עמיצור ועוד.

מנגה – לא רק קומיקס

מאת: ד”ר אורי ברטל, מומחה לתרבות חזותית יפנית

באמצע שנות התשעים, שנות השיא של הוצאה לאור של מנגה ביפן, הוצאו לאור
למעלה מ 2 מיליארד מגזיני מנגה שהיא כמות זהה לכמות הקומיקס שיצא לאור בשאר העולם.
עם היציאה של Windows 95 ירדה כמות המנגה המודפסת כיוון שהקוראים עברו לקרוא אותה באינטרנט או לשחק במשחקי מחשב שונים. התפתחות המחשב, האינטרנט וקונסולות המשחקים לא הורידו את הפופולאריות של המנגה אלא רק תרמו להצטרפותם של קוראים ומשתמשים חדשים. עדויות לאמנות ההנפשה ניתן למצוא ביפן כבר במאה ה-12, אבל תעשיית המנגה כפי שאנו מכירים אותה כיום
התפתחה ביפן לאחרי מלחמת העולם השנייה עם התפתחות תעשיית הדפוס, ומתקיימת כיום ברובה במשחקי מחשב ובמגזינים מז’אנרים שונים. אפשר לתרגם מנגה בצורה גסה כספרי קומיקס, אבל זהו מונח יותר מסובך מזה. עולם ההנפשה היפני חורג מהגבולות המוכרים לנו במערב לא רק במספרים. ביפן ניתן ללמוד מבוא לכלכלה, היסטוריה ופסיכולוגיה, לקרוא ספרי הדרכה ללידה, לקרוא סדרות בנושאי ספורט או אומנויות לחימה פופולריות או לחלופין להתבונן בחומרים ארוטיים בספרי הנפשה מסקס קל ועד אפילו לסקס הארדקור. המדיום שנקרא מנגה הוא
תעשייה עצומה הממוצבת בין תעשיות יצירתיות אחרות ביפן כגון תעשיית המוזיקה,
הקולנוע, הטלוויזיה והספרים ונחשבת לאחת מתעשיות החשובות של התרבות הפופולארית.

עולם חזותי של המנגה השפיע רבות על התרבות הפופולארית היפנית. הביתן היפני בביאנלה לארכיטקטורה בונציה 2004 הציג את השפעת המנגה על הארכיטקטורה היפנית ואומני פופ יפנים עכשוויים כמו מוראקמי טאקאשי ומאריקו מורי מציגים מנגה בעבודתם.  גם פרסומות ואופנת רחוב משתמשות במבע חזותי של מנגה. בשנות האלפיים כבש הז’אנר לבבות, במיוחד בקרב צעירים, בארץ, וגם ברחבי העולם. הקסם של המנגה הוא אם כך בינלאומי ולא רק בגלל התוכן הכתוב של החוברות. השפה הויזואלית של המנגה מדברת לרבים – יש בה מיזוג של פשטות ומורכבות, של עוצמות רגשיות, של קצב מהיר וסוחף, של העדר גבולות ושל חדשנות ויזואלית. המנגה הוא ז’אנר מעודכן, בינלאומי שמתפתח בצמוד ותוך השפעה הדדית של חידושים טכנולוגיים כמו תוכנות תלת-מימד גראפיות של משחקי המחשב. השילוב של עלילה וויזואליה קצביות מאד, סנטימנטליות הם חלק מקסמו של
הז’אנר.

אך למרות שהתפשטותה של המנגה וסגנונה ברחבי העולם, תהייה זו טעות לפרש
אותה כפעילות צרכנית גלובלית. המנגה היא בעלת אופי קהילתי מקומי שהז’אנרים השונים
שלה פונים לקהלי יעד מוגדרים ומתקשרת עם צרכים ועולם מושגים של פלחים נבדלים
באוכלוסיה (נשים, גברים, ילדים, תיכוניסטים). עולם הפנטזיה של המנגה נתפס על ידי
קוראיו כמשקף באופן ייחודי את העולמות הפנימיים שאין להם בבואה במציאות המוחשית של
הקוראים. אלו יכולים להיות עולמות של פנטזיות (סייבורגים) ושל התרחשויות קיצוניות
מאד כמו אלימות קשה או סקס לא שגרתי או בניגוד לכך, עולמות של חיי יום-יום שגרתיים
שמוארים בזוית שונה ומשום כך בעלי עוצמה.

בתערוכת ““מנגה בימאטויה” ” המוצגת ב”יאמטויה”, בית אוכל ותרבות יפנית, מוצגים
דימויים של אמני המנגה היפנים Tettyu Imatani ו Eli Tetsuya וגם אמני קומיקס
ישראלים המאיירים בסגנון מנגה יפני ובהם איה קיבוטסקי, לורה קזינסקי, מאי אלמוג,
אמונה אדרי ונטע עמיצור. האמנים הישראלים מציגים דמויות מתוך ז’אנרים שונים של
מנגה יפנית: פנטזיה, הרפתקאות, לוליטות דמיוניות מתוך מנגה לנשים (Shoujo Manga) עם ניסיון להדגיש את מוטיב ה”יפניות” העכשווית. כלומר, אילו אינם דימויים של יפן המסורתית (ההר
פוג’י, הגיישה, הסמוראי) אלא מציגים את התרבות החזותית העכשווית היפנית של הצעירים
היפנים שחיים בעולם גלובלי ועם זאת יוצרים מבע חזותי ייחודי. האמן היפני Imamtani Tettyu מציג לעומת זאת בתערוכה ז’אנר קומיקס בהשפעת המבע החזותי של הקומיקס האמריקאי שאף הוא קיים לצד ז’אנרים יפניים טיפוסיים. האמן Eli Tetsuya מציג מנגה היברידית שבא מוצגים סצנות מחיי
יום-יום הישראלי בתוך מבע חזותי יפני. ביחד מציגה לנו התערוכה את המגוון רחב של
הדימויים והסגנונות המתקיימים כיום בתרבות החזותית היפנית העכשווית.

אודות האמנים
האמנים שמציגים בתערוכה ששמה “מנגה ביאמטויה” יוצגו דימויים של אמני המנגה היפנים בינהם: Imatani (Yoshinobu)Tettyu–. Tettyu יליד קובה, יפן, התחיל את דרכו כעוזר של Shinji
Hiramatsu מציג בתערוכה ז’אנר קומיקס בהשפעת המבע החזותי של הקומיקס האמריקאי שאף הוא קיים לצד ז’אנרים יפניים טיפוסיים.

Tsuchida Eliya– בוגר בצלאל, וכן, בוגר “Academy Human” לאנימציה ותלת מימד ביפן. מעצב משחקי תלת מימד, מרצה על אנימה ומשחקי וידאו בבצלאל, הציג תערוכה במוזיאון “טיקוטין” בחיפה.

 Tetsu mukojima – בוגר תואר אומנות וצילום מאוניברסיטת Nihon, אמן קאלט בינלאומי, מפיק יוצר, במאי יוצר.

 לצידם יציגו גם אמני קומיקס ישראלים המאיירים בסגנון מנגה יפני ובהם איה קיבוטסקי, לורה קזינסקי, מאי אלמוג, אמונה אדרי, נטע עמיצור, מעיין אלבז, גל אשכנזי, ליבי בראון,  יעל גבעון , נקורי בן דור, סמדר דניאל, יוליה טרונוב, עוז כהן, ג’סי מייגן, אופיר עזריה, מאי אלמוג, ויקטוריה אנדרונובה, טאו הרציג, רותי זסלבסקי, אנה יוחאי, מיתר לביא, שיר הדר עוז, נבט, אופיר קודוביצקי, אופל קודוביצקי, לורה קזינסקי, איה קיבוטסקי, ניב שחרב, אופיר ששון.

 האמנים הישראלים מציגים דמויות מתוך ז’אנרים שונים של מנגה יפנית: פנטזיה, הרפתקאות, לוליטות
דמיוניות מתוך מנגה לנשים (Shoujo Manga) עם ניסיון להדגיש את מוטיב ה”יפניות” העכשווית. כלומר, אילו אינם דימויים של יפן המסורתית (ההר פוג’י, הגיישה, הסמוראי) אלא מציגים את התרבות החזותית העכשווית היפנית של הצעירים היפנים שחיים בעולם גלובלי ועם זאת יוצרים מבע חזותי ייחודי.  מרבית אמני המנגה הינם בטווח גילאים של 12-18.כאשר בקרב אומני הקאפה טווח הגילאים הינו 18+, בעוד בציורים שיוצגו במקרן הטווח משתנה מ-25-15.

תערוכת “ מנגה בימאטויה “ תיפתח ב- YAMATOYA, בית אוכל ותרבות יפנית, מה- 22/1/12 עד 22/2/2012 הכניסה חינם.

כתובת: בני ברית 6, הוד השרון , טלפון: 7407554–09 ,
שעות פתיחה: יום א’ – יום ה’ 24:00 – 13:00, יום ו’ 24:00 – 18:00, שבת 24:00 – 13:00

 

לפרטים נוספים: סברינה בלהסן, יחסי ציבור, טל’: 03-6134822